עמק חפר

מאחר והדר-עם היה רק אחד מהישובים שתוכננו להקמה עם רכישת אדמות עמק חפר נביא בהתחלה רקע על עמק חפר, כדי להבין את מקומו של הישוב במכלול האירועים שהביאו להקמת המושב.
ועדת שמות שליד הקרן הקיימת החליטה על השם "עמק חפר" מאחר וחבל ארץ זה מזוהה עם "ארץ חפר" כמוזכר בתנ"ך בספרי יהושע ומלכים א'.
שלטון היהודים באזור נמשך כנראה עד שנת 732 לפה"ס והאזור התרוקן מיושביו בתקופת מסעי הצלב במאה ה- 13.
אדמות העמק הפכו להיות רכוש ערבי בערך במאה ה- 18.
שטח העמק כ- 47000 דונם (רוחבו כ- 6 ק"מ ואורכו כ- 8 ק"מ).
העמק כונה "ואדי חווארת" והוא "הורכב" מ:
- ואדי טאיון - 31000 דונם .
- ואדי קובאני - 9000 דונם.
- אדמות סמארה - 7000 דונם.
אדמות ואדי טאיון היו ברשות משפחת טיאן - ערבים נוצרים מכת המרוניטים.
אנטואן בישארה טיאן בנה את בית החומה הראשון בעמק הידוע כיום בשם “בית הראשונים" בביתן אהרון.
נכדו מישל טיאן מכר את האדמות לקרן הקיימת.
אדמות ואדי קובאני נקראו על שם מוסטפא אגא קובאני, פקיד תורכי אשר רכש את האדמות בסוף המאה ה- 18.
אדמות סמארה נרכשו מעבדאללה סמארה מטול כרם. (נרשמו בטאבו על שם הקרן הקיימת לישראל (להלן קק"ל) רק ב- 16/5/1940 ).
בתחילת המאה ה- 20 חיו בשטחי עמק חפר כ- 850 נפש, בכ- 100 אוהלים וחושות הם רעו ועיבדו כ- 10 אחוז מהשטח.
הערבים היו משבטי בלאונה, חוואתים, ערב עפיה וערב רנס.
הקרקעות היו בבעלות יורשים רבים ממשפחות טיאן, קובאני וסמארה, ויהושע חנקין פעל שנים רבות בתחילת המאה ה- 20 לרכז את המסמכים, חובות ובעלויות ולהביאם לקק"ל כדי לאפשר את רכישתן.
נדרש סכום של 200,000 ליש"ט לביצוע הרכישה, וביולי 1927 נסע נשיא קק"ל מר מנחם אוסישקין לוועידה ה- 21 של ההסתדרות הציונית בויניפג בקנדה וקיבל מיהדות קנדה/ארה"ב התחייבות לתרומה של מיליון דולר במשך 10 שנים לגאולת
עמק-חפר.
מנחם אוסישקין חזר מהועידה עם צק של 300,000 דולר ותהליך רכישת אדמות העמק החל.
ב- 27/5/1929 נרשמו קרקעות עמק-חפר בטאבו על שם הקרן הקיימת.
תכנון האדמות נעשה כך שאת העמק יאכלסו כ- 50 ישובים מכל זרמי הציונות.
ב- 10.6.34 אסיפה כללית ראשונה להקמת מועצת עמק חפר .
10 חברים במועצה מישובים קיימים ומיועדים.
תקציב שנתי 30 לא"י. מס של 1 מיל לדונם
מדידות וסימון החלקות נעשו בשנים 1936 עד 1938.
נ. רזניק מאביחיל מונה לריכוז הנושא בעמק חפר.
בעמק חפר יש בשלב זה 18 נקודות ישוב.:

ויתקין, בית ינאי, ביתן, חבצלת
השרון, אביחיל, עין-עובד
(התאחדו מאוחר יותר עם אביחיל), גבעת שפירא, אלישיב,
כפר הרואה, חיבת ציון, חגלה,
גבעת-חיים, עין-החורש, מעברות,
משמר-השרון, כפר-חיים, ידידיה,
בני-בנימין (שער-חפר כיום).

על הדר-עם הוטלו הוצאות מדידה של 44.5 לא"י

ההכרזה הפורמלית הייתה רק ב- 20/6/43.