11.1 בית הספר נבטים
הלימודים של ילדי כפר חיים וכפר ידידיה התנהלו עד שנת 1948 בכפר חיים ובכפר ידידיה במבני רפת (שעדיין לא היו בשימוש) של גדליה שפילברג בכפר חיים, של אגון פרידמן בכפר ידידיה, בבית מגורים שטרם אויש בכפר חיים ובצריפים.
לבית ספר תיכון היה מקובל לנסוע לכפר ויתקין, או ללכת לפנימיה חקלאית (בית ירח, כדורי, מקוה ישראל וכד').
עד 1944 נקרא בית הספר - "בית הספר העממי בכפר ידידיה".
מ- 1945 עד תחילת שנות ה- 50 נקרא בית הספר - "בית הספר המשותף כפר חיים - כפר ידידיה"
בית הספר העממי נבטים (הראשונים 17-23) נבנה בשנת 1948 ונקרא "בית הספר המשותף לכפר חיים וידידיה".
4 המגרשים של בית הספר/גני הילדים - כנראה נרכשו בתחילה ע"י בני משפחת אורטנברג שהיו קרובי משפחה של משפחת גולדנברג, והשטח הוקצה לבית הספר ב- 1948 כיוון שהיה "באמצע" הדרך בין כפר חיים לכפר ידידיה.
(השם "נבטים" ניתן לו בשנות החמישים המאוחרות).
הלוואה בסך 4000 לא"י לפירעון במשך 15 שנה ניתנה על ידי חברת ב.א.פ
במושב הדר-עם היו באותה תקופה רק כ- 7 משפחות.
בבניית בית הספר עבדו אנשים מקומיים - צבי קלפקר מכפר חיים כבנאי, אליהו הרמלין כטייח ועוד.
בית הספר השתרע על שטח של כ- 10 דונם, בשלב ראשון נבנו בו שני מבנים עם 8 כיתות וחדר מורים.
השרותים לתלמידים היו בפחונים בקצה החצר, ושרותים "רגילים" נוספו רק כאשר נבנה בשנות ה- 50 הבניין השלישי (בניצב לשניים הקודמים).
חדר המלאכה ואולם הספורט נבנו באמצע שנות החמישים.
בבית הספר למדו בכיתות א עד ח', כיתה אחת מכל שיכבה.
מספר התלמידים היה כ- 250.
המקלטים בבית הספר הוקמו לאחר מלחמת סיני. (1956).
מנהלי בית הספר היו:
194X - 1946 מרדכי זלינגר.
1947-1948 יעקב שטיינהאוז.
1949-1952 חיים לביא.
1953-1967 המנהלת המיתולוגית רבקה רבינוביץ (רביב) מכפר
חיים.
(אומרים "בית הספר" ולא "הבית ספר" !!! ).
בשנת 1957 צורפו ילדי כפר מונש ובית הלוי לבית הספר והחלו להגיע בהסעות.
בשנת 1968 עקב התמעטות הילדים בכפרים נסגר בית הספר וילדי הכפרים עברו ללמוד בבית יצחק.
בית הספר הושכר למשרד החינוך לאולפנה של מורים ערביים בשנים 1974-79.
בשנים 1980 עד שנת 2000 שימשו חלק מהמבנים כמרכז היום לקשיש עד להקמת בית-דוד ליד מדרשת רופין, והבניין הדרומי שימש לגני ילדים טרם חובה.
משנת 2001 משמשים מירב הבנינים לגני ילדים , חלקם פרטיים.
במקום היו כ- 8 גני ילדים.
בשנת 2004 הועברו 3.5 דונם הכוללים את המבנה הדרומי ואת אולם הספורט לרשות המועצה האיזורית האיזורית עמק חפר
תמורת הרשאה להרחבה נוספת של מגרשים לבנית בתי מגורים בהדר-עם.
אולם הספורט נהרס ב- 8.12.2010 ובמקומו הוקם גן ילדים נוסף.
ב- 2012 היו במקום 8 גני ילדים, 4 מהם גני מועצה ו- 4 מהם גנים פרטיים ששכרו את המיבנים מאגודה שיתופית
בית הספר התיכון האיזורי ליד מדרשת רופין (כיום בית הספר על שם בן-גוריון) החל לפעול ב- 1952. עד אז התלמידים שסיימו בית ספר עממי, היו מתפזרים בין בתי ספר בתל-אביב (גרו אצל קרובים או משפחות מארחות), בית הספר בכפר ויתקין, ובתי הספר החקלאיים (בתנאי פנימיה)- כדורי, מקוה ישראל, בית ירח וכדומה.
הלימודים של ילדי כפר חיים וכפר ידידיה התנהלו עד שנת 1948 בכפר חיים ובכפר ידידיה במבני רפת (שעדיין לא היו בשימוש) של גדליה שפילברג בכפר חיים, של אגון פרידמן בכפר ידידיה, בבית מגורים שטרם אויש בכפר חיים ובצריפים.
לבית ספר תיכון היה מקובל לנסוע לכפר ויתקין, לטשרניחובסקי בנתניה, לת"א (גרו בחדר בשכירות אצל משפחה), או ללכת לפנימיה חקלאית (בית ירח, כדורי, מקוה ישראל וכד').
עד 1944 נקרא בית הספר - "בית הספר העממי בכפר ידידיה".
מ- 1945 עד תחילת שנות ה- 50 נקרא בית הספר - "בית הספר המשותף כפר חיים - כפר ידידיה"
בית הספר העממי נבטים (הראשונים 17-23) נבנה בשנת 1948 ונקרא "בית הספר המשותף לכפר חיים וידידיה".
4 המגרשים של בית הספר/גני הילדים - כנראה נרכשו בתחילה ע"י בני משפחת אורטנברג שהיו קרובי משפחה של משפחת גולדנברג, והשטח הוקצה לבית הספר ב- 1948 כיוון שהיה "באמצע" הדרך בין כפר חיים לכפר ידידיה.
(השם "נבטים" ניתן לו בשנות החמישים המאוחרות).
הלוואה בסך 4000 לא"י לפירעון במשך 15 שנה ניתנה על ידי חברת ב.א.פ
במושב הדר-עם היו באותה תקופה רק כ- 7 משפחות.
בבניית בית הספר עבדו אנשים מקומיים - צבי קלפקר מכפר חיים כבנאי, אליהו הרמלין כטייח ועוד.
בית הספר השתרע על שטח של כ- 10 דונם, בשלב ראשון נבנו בו שני מבנים עם 8 כיתות וחדר מורים.
השרותים לתלמידים היו בפחונים בקצה החצר, ושרותים "רגילים" נוספו רק כאשר נבנה בשנות ה- 50 הבניין השלישי (בניצב לשניים הקודמים).
חדר המלאכה ואולם הספורט נבנו באמצע שנות החמישים.
בבית הספר למדו בכיתות א עד ח', כיתה אחת מכל שיכבה.
מספר התלמידים היה כ- 250.
המקלטים בבית הספר הוקמו לאחר מלחמת סיני. (1956).
מנהלי בית הספר היו:
194X - 1946 מרדכי זלינגר.
1947-1948 יעקב שטיינהאוז.
1949-1952 חיים לביא.
.
(אומרים "בית הספר" ולא "הבית ספר" !!! ).
בשנת 1957 צורפו ילדי כפר מונש ובית הלוי לבית הספר והחלו להגיע בהסעות.
בשנת 1968 עקב התמעטות הילדים בכפרים נסגר בית הספר וילדי הכפרים עברו ללמוד בבית יצחק.
בית הספר הושכר למשרד החינוך לאולפנה של מורים ערביים בשנים 1974-79.
בשנים 1980 עד שנת 2000 שימשו חלק מהמבנים כמרכז היום לקשיש עד להקמת בית-דוד ליד מדרשת רופין, והבניין הדרומי שימש לגני ילדים טרם חובה.
משנת 2001 משמשים מירב הבנינים לגני ילדים , חלקם פרטיים.
במקום היו כ- 8 גני ילדים.
בשנת 2004 הועברו 3.5 דונם הכוללים את המבנה הדרומי ואת אולם הספורט לרשות המועצה האיזורית האיזורית עמק חפר
תמורת הרשאה להרחבה נוספת של מגרשים לבנית בתי מגורים בהדר-עם.
אולם הספורט נהרס ב- 8.12.2010 ובמקומו הוקם גן ילדים נוסף.
ב- 2012 היו במקום 8 גני ילדים, 4 מהם גני מועצה ו- 4 מהם גנים פרטיים ששכרו את המיבנים מאגודה שיתופית הדר-עם.
----------------
בית הספר התיכון האיזורי ליד מדרשת רופין (כיום בית הספר על שם בן-גוריון) החל לפעול ב- 1952. עד אז התלמידים שסיימו בית ספר עממי, היו מתפזרים בין בתי ספר בתל-אביב (גרו אצל קרובים או משפחות מארחות), בית הספר בכפר ויתקין, ובתי הספר החקלאיים (בתנאי פנימיה)- כדורי, מקוה ישראל, בית ירח וכדומה.
11.2 בית העם
בית העם (שדרת הכפר 18) הוקם בשנת 1962.
התורם העיקרי היה מר יוסף גינסברג יהודי אמיד רווק, שנהג לבוא לביקור מקנדה כמעט מדי שנה והשתכן אצל שושנה גורן (גורושיטה) בכפר חיים.
מר גינסברג הפך להיות חבר אישי של מר כוחן, ומר כוחן שכנעו שמאחר ואת הכספים שהצטברו לזכותו ביכין (מרווחי הפרדסים) הוא בלאו הכי אינו יכול להוציא
מהארץ (באותן שנים אסור היה להוציא כספים מישראל), ומאחר והוא רווק - שינציח את זכר משפחתו ע"י תרומה להקמת בית העם.
התרומה של מר גינסברג וכספים שחברת יכין תרמה/העבירה אפשרו את בניית בית העם
האדריכל של בית העם היה מוריס קפלן (1930-2008) שעלה ארצה מדרום-אפריקה בעליה הגדולה של אותן שנים והתישב עם משפחתו ברמת השרון.
בשנת 2009 שופץ בית העם בהשקעה של כמליון ורבע שקל כאשר האדריכליות שנבחרו למשימה דאגו שלא לשנות את אופיו המיוחד, אלא רק לשפצו בשינויים מזעריים.
בשנת 2012 ערכה הסטודנטית לארכיטקטורה באוניברסיטת ת"א, איריס טוול מנתניה, עבודת גמר המנתחת את מבנה בית העם מבחינה היסטורית, תרבותית וארכיטקטונית.
בית העם הוקם בשנת 1962. האדריכל היה מוריס קפלן מרחוב סמאטס 17 בת"א.
התורם העיקרי היה מר יוסף גינסברג יהודי אמיד רווק, שנהג לבוא לביקור מקנדה כמעט מדי שנה והשתכן אצל שושנה גורן (גורושיטה) בכפר חיים.
מר גינסברג הפך להיות חבר אישי של מר כוחן, ומר כוחן שכנעו שמאחר ואת הכספים שהצטברו לזכותו ביכין (מרווחי הפרדסים) הוא בלאו הכי אינו יכול להוציא מהארץ (באותן שנים אסור היה להוציא כספים מישראל), ומאחר והוא רווק - שינציח את זכר משפחתו ע"י תרומה להקמת בית העם.
התרומה של מר גינסברג וכספים שחברת יכין תרמה/העבירה אפשרו את בניית בית העם.
בבית העם יש אולם לכ- 100 איש, אולם קטן, מטבח, משרדי האגודה, ורחבה פנימית מרוצפת.
בגנים הסובבים את בית העם נערכת מדי שנה מסיבת יום העצמאות של גוש חי"ה שהפכה להיות "מסורת מפורסמת".
11.3 מגדל המים ובארות
בדרך כלל היה מגדל המים (הראשונים 15) אחד המבנים הראשונים שנהגו לבנות בהקמת מושבים.
בהדר-עם, בגלל מיעוט המשפחות ומיקומם בשני קצות הכפר נבנה המגדל רק לקראת האיכלוס השני בשנות החמישים.
מגדל המים הוקם בשנת 1950-1.
עד לאותה עת קיבלה משפחת סגל את המים לבית שלה מכפר ידידיה ומשפחות רחוב הראשונים בחלקו הצפוני - מכפר חיים.
את המגדל תכנן המהנדס פריצקר מחיפה.
אנשי הועד - כוחן (הראשונים 6) וקליין (ההולנדים 12) ריכזו את התיכנון, ועל ההקמה פיקח מטעם הכפר רכטמן שגר באותה עת ברח' הראשונים 25.
המים למגדל הוזרמו מהבאר הנמצאת מערבית למגדל באזור הפרדסים.
השימוש במגדל המים נפסק בשנת XXXX לאחר שאספקת המים החלה להתבצע ישירות מצינורות של חברת מקורות.
בדרך כלל היה מגדל המים (סעיף 11-3) אחד המבנים הראשונים שנהגו לבנות בהקמת מושבים.
בהדר-עם, בגלל מיעוט המשפחות ומיקומם בשני קצות הכפר נבנה המגדל רק לקראת האיכלוס השני בשנות החמישים.
מגדל המים הוקם בשנת 1951.
עד לאותה עת קיבלה משפחת סגל את המים לבית שלה מכפר ידידיה ומשפחות רחוב הראשונים בחלקו הצפוני - מכפר חיים.
המגדל בגובה 15 מטר. הבריכה התחתונה מכילה 250 קוב מים והעליונה 100 קוב מים.
הבריכה קיבלה את המים משתי הבארות המערביות לה.
את המגדל תכנן המהנדס דוד פריצקר (רחוב שינקין 44, תל-אביב. טל. 5793) שאף הוציא פטנט על שיטת הבניה של המגדל (פטנט 2378).
מהנדס המים שתכנן ועבד באותן שנים עם הכפר היה ישראל אלניר.
אנשי הועד - כוחן (הראשונים 6) וקליין (ההולנדים 12) ריכזו את התיכנון, ועל ההקמה פיקח מטעם הכפר רכטמן שגר באותה עת ברח' הראשונים 25.
המים למגדל הוזרמו מהבאר הנמצאת מערבית למגדל באזור הפרדסים.
השימוש במגדל המים נפסק בשנות ה- 90 של המאה העשרים לאחר שאספקת המים החלה להתבצע ישירות מצינורות של חברת מקורות
ב- אוגוסט 2010 החלה פעולת שימור המגדל בהוצאה של כ- 200,000 ש"ח, ע"י חברת רשף מחיפה
תמונות של מגדל המים לאורך השנים
בארות
ב- 1934 נחפרו 3 בארות עם הנתונים הבאים:
עומק עד פני המים עומק כללי ספיקה
--------------------- -------------- ---------
15 50 100
10 32 120
18 60 120
(בעמק חפר עומק הבארות נע בין 9 ל- 60 מטר, והמשקעים הם בין 400 ל- 900 מ”מ)
באר דרום
באר צפון
באר מרכז
11.4 בית הכנסת
בית הכנסת (שדרת הכפר 7) נבנה ב-1952. את הבניה יזם אשר רוזנמן (הראשונים 8).
בשלושת הכפרים היו שומרי מצוות ספורים, וכמו במקרה של בית-הספר, מיקומו של הדר-עם בין כפר חיים לכפר ידידיה וזמינות הקרקעות הלא מאוישות איפשרו את הקמת בית הכנסת.
בית הכנסת הוקם מתרומות תושבים בשלושת הכפרים ומענקים .
יהודה מרשנד מספר שאת הפרוכת וחלק מהחלונות הביאו מבתי כנסת בהולנד.
חדר תפילה מאולתר כבית כנסת היה בשנים הראשונות בבית
ברחוב הראשונים 1.
בשנת 1962 התארגנו שומרי המסורת בגוש חי"ה ומשמר השרון להקמת בית כנסת.
כמו במקרה של בית הספר, גם כאן, הזמינות של שטחים ריקים והמיקום הנוח של הדר-עם בין הכפרים, הובילו לבחירת המיקום.
באותם הימים המבנה היה גם "מחוץ לישוב", כיוון שלא היו בתים בנויים סביבו, כך שהמיקום היה אופטימלי מבחינת כולם.
את המבנה תיכנן ארכיטקט מהקריות של חיפה.
הגג המוגבה במרכז אמור לסמל את הפנייה לשמיים, וגם
נתן אפקט אקוסטי טוב.
בוועדת ההקמה היו חברים:
- יעקב הירש-עופר מכפר חיים
- יעקב קופלוביץ מכפר ידידיה
- אשר אבי אסף ממשמר השרון
- אשר רוזנמן מהדר-עם
את ההקמה מימנו הישובים של גוש חי"ה ומשמר השרון.
פרוכת וויטרזים הובאו מקהילה ביהדות הולנד לזכר יהודי הולנד שניספו בשואה.
מגילת יסוד בית הכנסת בשנת 1962
השוחט מכפר חיים שהיה גם הרב וגם החזן לעת מצוא, הירש מכפר חיים, יחיאל אלישע, כוחן, שמידוב וגם חגי שמידוב כעלם צעיר , אשר רוזנמן וגם בנו יונתן ז"ל (העומד ליד שלושת אנשי הדת עם כובע "טמבל" מקופל.)
תמונת התהלוכה החגיגית שבה הובאו לבית הכנסת שזה עתה נבנה, ספר התורה, הפרוכת והוויטראז'ים, הובאו מיהדות הולנד לזכר יהודי הולנד שנספו בשואה.
בתמונה נראים חיים מנספלד ואחיו נתן ז"ל , בני משפחת קופלוביץ מכפר ידידיה, בני משפחת שמידוב מכפר ידידיה, יחיאל אלישע ועוד.
בין הילדים שהצטרפו לתהלוכה ניתן לראות את דני עמרם, דיתה רוזנצוויג, גיל אלישע, מאיר רבינוביץ ועוד.
11.5 בית האריזה (היום המוסכים)
מבנה המוסכים (כיום 2004) (רח' הפרדס בגבול כפר ידידיה ) הוקם לאחר מלחמת העולם השנייה, בערך בשנת 1946-7 כבית אריזה לפרי הדר.
השטח תוכנן במקורו ע"י יכין לשמש לבריכת אגירה למים לפרדסים אך זו לא הוקמה.
בבית האריזה היו מסועים ומכונות לאריזת תפוזים, והוא פעל עד אמצע שנות ה- 50 XXXX החצר שימשה למוסך לטרקטורים של הכפר .
מסיבות הכפר עד הקמת בית העם נערכו ברובן בבית האריזה.
מרכז המיחזור הוקם בקיר הצפוני של המוסכים במאי 2011.
11.6 מחסן 'אגרא'
המבנה הנמצא בצד המערבי של רחוב הפרדס הוקם בשנת 1951 כבניין למפעל המיצים "פדרם". (סעיף 10.2.1).
לאחר שהמפעל נסגר ב- 1953, הוסב המבנה למכון תערובת ושימש ככזה עד שנת 1960.
המבנה הושכר כמחסן לאנשים שונים מיום שהתיימה בו הפעילות בצמוד לבניין ישנו "פחון" ששימש כמכון למיון ביצים מאמצע שנות החמישים עד 1968.
בסוף 2011 סוכם על ידי שלושת הכפרים על הפיכת המקום למתנ"ס - בתחילה ע"י הצבת קרוונים ובעתיד ע"י בינוי.
11.7 כבישים ומתקנים
כביש 4 בקטע תל-מונד - חדרה נסלל בשנת 1935-6
כביש 5700 - הכביש המחבר את הכפרים בית-יצחק עד כפר חיים, נסלל בחלקים עד שנת 1948 היה הכביש סלול רק עד שער-חפר.
בערך בשנת 1948 סללו את הכביש עד לצרכנית כפר ידידיה (כיום).
השלמת הסלילה עד כפר חיים נעשתה ב- 1952.
באוקטובר 2008 נסללה מדרכה וחודש הכביש ברחוב זו-הדרך.
את הרחובות בהרחבה סללו בשנת 1995.
תימרור כבישי הכפר (בצורה חוקית) וסלילת פסי האטה נעשו בשנת 1997.
פסי האטה בדרך מע"צ נסללו בשנת 2003.
מירב המדרכות נסללו בשנת 1995במסגרת שיפור תשתיות כולל שנעשה עם "ההרחבה".
בשנת 2007 נסללה מחדש המדרכה ברחוב הראשונים לאחר שמתחתה הונחו קוים חדשים של חשמל ומים.
לרחובות ניתנו שמות רק בשנת 2002. שלטי שמות הרחובות הוצבו בדצמבר 2002.
בעקבות "ההרחבה" כמעט הוכפלה אוכלוסית הכפר. לפתע "נולדו" כמעט 18 רחובות לעומת "הכפר של 2 רחובות" שהיינו רגילים לחשוב עליו.
ועדה של חברי הכפר גיבשה שמות רחובות שהקו המנחה שלהם היה :
- שמות "היסטוריים" (“ההולנדים" “הותיקים = הראשונים").
- שמות של עבודות חקלאיות (שמות רחובות הם בד"כ "לזכר
משהו או מישהו" וכאן - “לזכר החקלאות שהייתה...”).
- שמות העצים השכיחים בכפר.
- מספרי בתים ניתנו בשנת 2005.
- שלטי הכניסה לכפר הוצבו ב- 30/6/2006 .
- אי התנועה ברחבת בית העם נסלל בספט' 2007.
- מתקני פחי אשפה הוצבו ב- 25/11/2007 .
- תאורה באי התנועה בבית העם, הרחבת מגרש החניה והזזת תחנת ההסעה לילדי בית הספר ושביל הולכי רגל בגני הילדים בסוף מאי 2008.
- ב- 11/5/2008 החל שיפוץ בית העם.
- הרחבה ב' החלה בשנת 2011
11.8 הצריפים
מרבית המשפחות שבנו את ביתן ברחוב ההולנדים בתחילת שנות ה- 50 נאלצו להמתין חודשים ארוכים עד לסיום הבניה.
חלק מהמשפחות שכרו חדרים בבתים בכפר ידידיה וחלק גרו באחד מארבעת הצריפים שחברת יכין הקימה כמגורים ארעיים.
הצריפים היו בעלי חדר אחד של כ- 4 על 4 מטר מעץ ורצפת בטון.
המטבח היה פחון חיצוני. השרותים היו בפחון חיצוני "בול קליעה".
תאורה ובישול היו על מנורות ופתיליות ופרימוס נפט.
הצריפים סיימו את תפקידם בשנת 1953.
הצריפים פורקו ומשניים מהם נבנה צריף גדול בזו-הדרך 8 עבור משפחת סלמון והוא שימש אותם למגורים עד שנות ה- 60.
כיום (2005) הצריף עדיין נמצא בזו-הדרך 4.
בין הצרכניה לצריפים היה מבנה פח גדול ששימש את יכין כמחסן דשנים וציוד לפרדסים.
במרכז התמונה: רחוב ההולנדים בבניה. בצד שמאלשל התמונה: הצריפים בהם גרו חלק מהמשפחות עד לגמר הבניה - 1952
אחד הצריפים והמטבח בפחון
שלושת הצריפים
בשטח של גדעון אור מכפר חיים שנמצא בין כביש 5700 להרחבה ב' היתה בשנות החמישים המוקדמות "מעברה", כלומר כ- 10 צריפים שנבנו לאכלס באופן זמני עולים מהעליה הגדולה מרומניה. צריף אחד, ליד "העמדה", בו גר "הצייר", החזיק מעמד עד שנות ה- 60 המוקדמות.
11.9 בית קפה הקרט
במסגרת "מוסדות ציבור" נכלול אולי גם את "קפה הקרט”, (רחוב ההולנדים 1), שאמנם היה מוסד פרטי, אך באותן שנים - כאשר בתי קפה ובתי הארחה לא היו כלל בנימצא באיזור הכפרים, היה זה “מעין מוסד ציבורי..”.
הבית נבנה ע"י מכס (1904-1972) וקטי (1907-1994) הקרט.
מכס (משה) הקרט נולד ברוטרדם שבהולנד, וקטי (קטרינה,רינה) בהאג שבהולנד.
הם היו בעלי מסעדה ברוטרדם.
במלחמת העולם השניה היו במחנה הריכוז ברגן-בלזן.
ב- 1951 הם עלו עם ילדיהם שלום ויהודית עם הקבוצה ההולנדית.
בשנה הראשונה גרו ב"צריפים" ובשנת 1952 עברו לביתם.
הבית שהקימו היה גם מסעדה ששימשה גם כאולם אירועים קטן, ושני חדרי מלון.
מאז שנות ה- 30, אורחים מזדמנים או רוכשי מגרשים שבאו להתגורר לפני שביתם היה מוכן, נהגו לשכור חדר אצל אחת מהמשפחות בכפרים ולהתגורר ולאכול שם.
בשנת 1952, הייתה זו משפחת הקרט (ההולנדים 1), שהקימה לראשונה בית אליו היו צמודים אולם, דלפק הגשה, רחבה, וחדרים עם כניסה נפרדת ושלט גדול
“קפה מסעדה", עם יעוד מפורש של פונדק, כלומר בית קפה, מסעדה, וחדרי מלון.
מאחר ובית העם עדיין לא הוקם, שימש האולם של בית הקפה למסיבות וארועים (חלק ממסיבות הכפר בשנות החמישים נערכו שם).
בשבת אחה"צ היתה רחבת בית הקפה מקום המפגש והבילוי העיקרי לתושבים מכל ישובי הסביבה (מקיבוץ מעברות ועד בית יצחק).
בית הקפה פעל עד אמצע שנות השישים, ונסגר כאשר בעליו הזדקנו.
מתנה מקובלת לימי הולדת הייתה דף נייר עליו היו מסומנים ריבועים, כשכל ריבוע מזכה את בעליו בארטיק !!, וכך היה בעל השמחה יכול ללכת לבית הקפה ולקבל ארטיקים במשך מספר שבועות, כאשר בכל פעם נמחקת קוביהאחת.
זכרון חשוב נוסף היה שבאחת הפעמים של הפסקות החשמל הארוכות, כאשר הארטיקים נמסו בחלקם, כל ילד היה יכול לרכוש ארטיק ב- 2.5 גרוש במקום 5 |
חנה ומשה פרנקנהאוס נוטעים עץ ראשון ברחוב ההולנדים 4
כאשר ברקע בית משפחת הקרט
אסתר המלבורג דברת, ואחרים עובדים בקפה הקרט
ברטה קופנס
יאיר קאן 1957 ליד בית הקרט
11.10 צמחיה גנים ונטיעות
"גן הכפר" לאורך שדרת הכפר נשתל בסוף שנות ה- 70 - ראשית שנות ה- 80.
גן "הדר" הוקם בשנת 2005 בהשקעה של כ- 400,000 ש"ח
ועד הכפר לפני הקמת הגן: שרה יפרח, אלייקים שוואב, מאיר רבינוביץ, רן פקר ועמרם זהבי 18/2/07
מפעל "פדרם" בתמונה השמאלית-תחתונה
