א - לא הייתה חובת התיישבות בנחלה הנרכשת.
(בית יצחק ונירה היו בין ישובי המעמד הבינוני היחידים
שהתנו התיישבות מידית ולכן התפתחותם לא נפגעה).
היו ארבעה הבדלים עיקריים במדיניות הישוב לעומת הכפרים השכנים (שהשפיעו לרעה בסופו של דבר על התפתחות המושב) : א - לא הייתה חובת התיישבות בנחלה הנרכשת. (בית יצחק ונירה היו בין ישובי המעמד הבינוני היחידים שהתנו התיישבות מידית ולכן התפתחותם לא נפגעה). a31/7/49 (2024) - מכתב של עורך דין וינטרוב המפציר להסכים לבצע העברת בעלות בין שני יהודים בקנדה , מבלי שהקונה בכלל יבוא לגור פה. |
27/6/52 (2027) - מכתב של ועד הכפר הדר-עם לקק"ל המציין שבהדר-עם כל מתיישב משלם אפילו את דמי החכירה באופן אישי (להבדיל מהמקובל במושבים) |
כפר חיים בצילום מצפון לדרום
מפת כפר ידידיה-הדר-עם-כפר חיים 1937
שייקה הרמלין שהיה ילד בכפר חיים באותן שנים זוכר כיצד הם עזרו לחיילים מניו זילנד לרחוץ את הטנק שלהם שהיה מוצב לידבית פ. בשלהי מלחמת העולם השניה |
להדר-עם לא היו שום שרותים בשלב זה.
התושבים שהתגוררו בצד הצפוני קיבלו את כל השרותים - מרפאה, מכולת, חינוך ואפילו מים - ממושב כפר חיים הסמוך.
משפחת סגל קיבלה את כל השרותים מכפר ידידיה.
הצרכנייה עדיין לא הייתה במקומה כיום. |
בתכתובות הדואר נהגו לציין "כפר חיים" לתושבי החלק הצפוני של רחוב הראשונים ו "כפר ידידיה" לתושבי החלק הדרומי.
בצילומים של הצלם רודי ויסנשטיין ממרומי מגדל המים של כפר ידידיה אפשר לראות את "אין הדר-עם"- כאשר בית משפחת סגל נמצא בצד אחד וקבוצת בתי המתיישבים הראשונים באופק ליד כפר חיים. |
התושבים התפרנסו מעבודה בפרדסים שניטעו לכלל בעלי הנחלות , מהפרדס שלהם ומגידול תרנגולות ואווזים.
רשימת "מצאי" מדצמבר 1941 כוללת:
סגל (הראשונים 41) - 4 נפשות - אין משק חי.
בלינסקי (הראשונים 3) - 3 נפשות - 500 עופות.
פקר (הראשונים 5) - 4 נפשות - 500 עופות + פרה
גולדנברג (הראשונים 14) - 4 נפשות - 120 עופות + פרה.
כוחן (הראשונים 6) - 3 נפשות (בצריף).
גוזנר (הראשונים 10) - 3 נפשות (בשכר דירה 15 לא"י
לשנה).
פוטש יוסף (הראשונים 18) - רווק (בשכר דירה 12 לא"י
לשנה).
אפשטיין (הראשונים 7) 4 נפשות (בצריף)
וינשטיין - רווק , (בחדר בבית של פ. - הראשונים 1).
הדרך לשער חפר (כיום כביש 5700) - דוקטור בנדר, רופא הכפרים, משוחח עם גב' בלומנטל מכפר ידידיה, ליד באר המים של כפר ידידיה
מצב זה נמשך עד 1948.
בשנת 1948 נמנו בהדר-עם :
6 משפחות שכללו 27 נפשות, כולם חיים מחקלאות
800 דונם הדרים. 5 פרות, 1800 עופות .
סה"כ קרקעות - 1777 דונם.
דמי החכירההשנתיים לדונם היו כ- 115 גרוש לשנה.
לשם השוואה -
בכפר ידידיה נמנו באותה שנה :
78 משפחות עם 348 נפשות, מתוכם 66 משפחות מתקיימות
מחקלאות.
183 דונם מטעים, 98 פרות, 47 עיזים, 17000 עופות .
סה"כ קרקעות - 1702 דונם.
בכפר חיים נמנו באותה שנה :
80 משפחות עם 347 נפשות, מתוכם 66 משפחות מתקיימות
מחקלאות.
400 דונם מטעים, 116 פרות , 14500 עופות .
סה"כ קרקעות - 1783 דונם.
התפתחות עמק-חפר באותן שנים:
| 1932 | 1939 | 1947 | |
| ישובים | 3 | 16 | 24 |
| נפשות | 220 | 3500 | 6200 |
| שטח כללי | 3500 | 26000 | 40000 |
| הדרים | 72 | 6200 | 6300 |
| גידולי שדה וגן בעל | 0 | 8000 | 10000 |
| מספוא בהשקיה | 0 | 1600 | 4200 |
| ירקות | 0 | 900 | 2500 |
| בקר | 2 | 700 | 2200 |
| עופות | 0 | 54000 | 140000 |
בשנת 1936 - 1937 החלו בבניית ביתם ראשוני המתיישבים שקנו את הנחלות עוד בליטא.
הבתים נבנו בתחילת רחוב הראשונים (בצד הגובל עם כפר חיים).
בשנת 1936 - 1937 החלו בבניית ביתם ראשוני המתיישבים שקנו את הנחלות עוד בליטא.
הבתים נבנו בתחילת רחוב הראשונים (בצד הגובל עם כפר חיים).
תמונות רחוב הראשונים לאורך השנים
1938 1940
2006
חלקו הצפוני של רחוב הראשונים צילום מצפון לדרום
רחוב הראשונים סלילת המדרכה אוקטובר 2007
"....שטח המטעים ליד כפר חיים, הידוע בשם חרות-ג' או הדר-עם, ובו מספר משפחות, רוב המקומות הללו אינם מאוכלסים עדיין ועתידם כישוב אינו ברור עוד. הם לא נמנו כישובים בפני עצמם, אף שנכסיהם המשקיים (פרדסים, בארות וכ"ו) כלולים בסיכומים של עמק חפר.... |
ב- 1950 - יכין , כחברה המיישבת של הדר-עם שינסה מותניים ומינתה את אגון פרידמן מכפר ידידיה "כרכז פרויקט" לארגון ישוב הכפר.
לאגון פרידמן, שאשתו הייתה מהולנד, נודע על קבוצת יהודים בהולנד המתארגנת לעליה לישראל.
בשנת 1950 התגבשה בהולנד קבוצה של עולים, אשר לאחר מוראות מלחמת העולם השנייה החליטו שמקומם בישראל.
הקבוצה ערכה מפגשי גיבוש בהולנד, ולקבוצה זו פנה אגון פרידמן והציע לאנשיה לעלות לישראל ולהתיישב בהדר-עם או בגן יבנה, שני ישובים שיכין שמה לה למטרה ליישב באותה עת.
הכנות הקבוצה לעליה ארצה הן דוגמה ומופת לעליה ציונית טהורה.
הקבוצה שלחה נציג "לתור את הארץ" והמסמך בו מתאר הנציג את רשמיו מהארץ,מכפר ידידיה ומהעומד בפני העולים - הנו מעניין במיוחד.
העולים לא היו בני 18 עם חלומות ילדות ולא פליטי חרב שעלו בלית ברירה.
הם היו בעלי משפחות וילדים צעירים, מרביתם מבוססים או בעלי אפשרות להתבסס היטב בהולנד שלאחר המלחמה, ועלייתם הייתה מפוכחת עם עניים פקוחות ולמעשה מהטעם היחיד שאפיין את הציונות - ההכרה שרק בארץ ישראל הם יוכלו לחיות ללא הפחד והזרות שאפיינו את חייהם בשנות מלחמת העולם השנייה.
הקבבוצה ההולנדית עלתה בשנת 1951 וכללה 11 משפחות (חוקס, מאייר, פרנקנהאוס סלומונס,פלם, קאן, מנספלד, הקרט, ונדנברג, קופנס, כהן).(ראה תאור מעניין של אברהם סלומונס).
לכפר הגיעו באותן שנים עוד משפחות (שכבר התגוררו בארץ במקומות אחרים) שאחד או שני בני הזוג היו מהולנד - ללא קשר לאותה קבוצה - מרשנד, זהבי (מאיר), עמרם (מנחם), זילברברג.
וכך הגיע מספר המשפחות "ההולנדיות" ל- 15 - מתוכן14 ברחוב ההולנדים (כפי שהוא נקרא כיום).
בכפר התגוררו באותה תקופה כ- 15 משפחות - כולן ברחוב הראשונים.
בשנים 47 עד 51 : פוטש יוסף, פוטש רפאל, סגל יעקב, כוחן יוסף, גוזנר יצחק, פקר משה , |
אגון פרידמן הפיץ את הידיעה על ישוב הדר-עם גם בקרב משפחות בארץ - וכך קנו משפחות נוספות נחלות בכפר, בסה"כ התיישבו באותה תקופה כ- 22 משפחות.
העולים העבירו סכום התחלתי של כ- 2000 לירות ליכין וקיבלו כ- 1500 לירות הלוואה בריבית של 4% ל- 20 שנה.
רכישת נחלה + הקמת בית + הקמת לול עלו כ- 4000 - 6000 לירות.
מחיר הפרדס היה בין 800 ל- 1200 לירות לפי מצבו.
מחיר הבניה היה כ- 30 לירות למ"ר.
| מתוך ספרו האוטוביאוגרפי של יהודה מרשנד (רח' ההולנדים 5) : 1949 - שכר דירה בגן חפר - 9 לירות לחודש. ב- 1951 - 9 לירות. 1950 - שכר יומי בפרדס - 1.1 לירות. כרטיס הלוך ושוב גן-חפר - נתניה 0.05 לירות. בילוי בסרט + נסיעה באוטובוס + כיבוד קל - 0.27 לירות אוטובוס לת"א - 0.18, נעליים 2.35 , פח נפט 18 ליטר 0.33 לירות. 1951 - יום לפני ראש השנה נכנסנו לביתנו. היה לנו חשמל ובית שימוש אמיתי עם ניאגרה ! דלת פנימית הייתה רק לשירותים. באמבטיה היה וילון במקום דלת. |
| 28/4/1950 (2025) - מכתב של ועד הדר-עם לקק"ל המתלונן שמשמר השרון וחברים מכפר חיים תפסו ומעבדים אדמה כבדה השייכת לחברי הדר-עם ומסרבים לפנותה, למרות שכעת כבר נוספו מתישבים לכפר ובכוונתם לעבד את האדמה. בשולי הדף יש הערה של המנהל לפקיד - “מי זה הדר-עם - נא לסמן על המפה ונשוחח". 8/8/53 (2031) - מכתב של ועד הכפר הדר-עם המבקש להפריד את רישום הקרקעות לגוש עצמאי ולא לכלול אותן ברישום עם כפר ידידיה. 30/9/54 (2035) (2050)- מכתב של ועד הכפר הדר-עם המבקש מקק"ל וחברת חשמל לציין את השם הדר-עם על המפות ולא "כפר ידידיה". 2/12/58 (2049) - מכתב מחאה של ועד הכפר הדר-עם לקק"ל על העברת זכות חכירה ללא אישור ועד הכפר בניסיון לחייב התישבות הרוכש בכפר. |
בשנת 1957 כבר התגוררו בכפר 37 משפחות
בניית רחוב ההולנדים - 1952
הדור הצעיר שהיה מועט (2 ילדים למשפחה בד"כ) לא חזר לכפר, הגנים ובית ספר נבטים נסגרו בגלל מיעוט הילדים, והתחושה הייתה ש"אין המשך" לישוב.
ועד הכפר החליט "להפשיר" את חלקות "בעלי המקצוע" - חלקות של כ- 1.5 דונם ולהציע אותן לדור הבנים. (“עליית בנים-ממשיכים").
היום הדבר ניראה אבסורדי - אך באותן השנים לא הייתה מניעה לשני בני משפחה לרכוש מגרש ובלבד שיבואו להתגורר במקום.
בהתאם "למסורת" של הדר-עם - הייתה רכישת המגרש והפיתוח על כל רוכש בנפרד וכך נוספו עוד כ- 9 יחידות מגורים לכפר, והדר-עם הפך לכפר עם 5 רחובות ( "ההדרים”, "שדרת הכפר", ו “זו-הדרך”).
מחיר מגרש של 1 דונם היה באותן שנים כ- 6000 לירות.
הקמת בית של כ- 100 מ"ר עלתה כ- 60000 לירות.
רכישת נחלה (מבעל נחלה אחר) עלתה (1965) כ- 20,000 לירות (ללא בית).
רכישת נחלה (מבעל נחלה אחר) עלתה (1973) כ- 73,000 לירות (ללא בית).
בשנת 1970 התגוררו בכפר כ- 70 משפחות
חגיגות יובל לכפר ב- 1983
9.7 עליה שישית